5 טעויות נפוצות ביישום מערכות Continuous Dialogue

כולנו מכירים את הדור הקודם של מערכות למדידת מחוברות עובדים. הטובות שבהן עשו שימוש במודל מבוסס מחקרים, ונעשה בהם שימוש פעם בשנה או יותר. זה היה שאלון ארוך יחסית, שהתייחס למגוון רחב של נושאים ודרש מהעובד לסכם שנה של חוויות, ניצחונות, מפלות, תסכולים ורגעי שביעות רצון. העיבוד המתוחכם אכן אפשר להבין את תמונת המצב והגורמים לה, אולם סיפק תמונה לרגע הנוכחי ולא אפשר להגיב בזמן אמת לאירועים או להבין בזמן אמת האם תכניות השיפור שהוגדרו אכן מביאות תוצאות.

מערכות Continuous Dialogue מאפשרות לארגון לאסוף מידע מעובדים בשלבים שונים במחזור החיים שלהם ובתכיפות רבה הרבה יותר. הטכנולוגיה מאפשר להביא אל המכשיר הנייד שלהם, כמה שאלות קצרות או בקשה לדרג חוויה כזו או אחרת בזמן אמת.

להלן 5 טעויות נפוצות שאנו פוגשים ביישום מערכות Continuous Dialogue:

#1 לא מגדירים מי אחראי

מערכות Continuous Dialogue מאפשרות איסוף של נתונים מגוונים באירועים שונים בחיי העובד והארגון. בעלי העניין יכולים להיות רבים: גוף הגיוס, תקשורת פנים ארגונית, פיתוח ארגוני ורבים אחרים. מצד שני, בסופו של דבר כל הגופים הללו פונים לאותו עובד, ולכן נדרש תזמון מסונכרן, פורמט וגישה כללית אחידים וניהול מרכזי של המימוש. גם ביצוע סקר, ללא התייחסות ופעולה בהתאם, תשחק את אמון העובדים במערכת (ראו טעות מספר 5). יש להגדיר פונקציה אחת בארגון העוסקת בניהול איסוף המידע, עיבודו, ופיקוח על ביצוע פעולות בהתאם.

#2 לא עושים אינטגרציה למערכות משאבי אנוש

הסיפור המלא של מחוברות העובדים נפרש רק כאשר מחברים את המידע הנאסף על ידי מערכות Continuous Dialogue, למידע האגור במערכות ניהול משאבי האנוש של הארגון. רק אז ניתן להבין את הקשר בין חווית ה- On-boarding לתוצאות בשנה הראשונה או לעזיבה בלתי רצויה של עובדים. כך ניתן לקשור בין אירועים שונים בחיי העובד לבין שינויים ברמת המחוברות שלו ולממש מדיניות המקדימה לפעול ולא רק מגיבה.

#3 לא מתייחסים לנושא הסודיות והפרטיות

לא תמיד עובדים מרגישים בנוח להביע את דעתם. חששם בכך שאם יעשו זאת, הם יפגעו. משוב למנהלים הישירים שלך, לעמיתים שלך, או לפעולות שביצעה הנהלה – כל אלו הם רק דוגמאות בודדות למגוון הנושאים הרגישים הנכללים במערכות Continuous Dialogue.
על הארגון להגדיר מדיניות ברורה של פרטיות וחיסיון מידע, כך שמלבד מנהלי המערכת, לאף אחד לא תהיה גישה למשוב שנותן עובד ספציפי. על הארגון לתקשר את המנגנונים והמדיניות שמיושמים בהקשר זה, ולוודא שהעובדים חשים בנוח למסור את דעתם הכנה בהתאם.

#4 מניחים שכעת מנהלים יודעים מה קורה בארגון

מערכות Continuous Dialogue מניחות בדרך כלל בפני כל מנהל את הנתונים שרלוונטיים אליו. ארגונים רבים מניחים שכעת המנהלים יודעים מה קורה בצוות שלהם ופועלים בהתאם. זו תפיסה מוטעית ורבים מהמנהלים לא יודעים כיצד לנתח את הנתונים וכיצד להגיב להם. יש לתת להם את ההכשרה המתאימה לעבוד איתם באופן שוטף על מנת להגיב נכון.

#5 שואלים ולא מגיבים

אם כל הטעויות. אם שאלתם שאלה, אתם חייבים להגיב לתשובות שקיבלתם. אחרת העובדים לא ישיבו לכם בפעם הבאה. ציניות וחוסר אמון מתפתחים במהירות מפתיעה.

תגובה צריכה להיראות ולהגיע לכל מי שהשתתף בסקר. מילים בלבד לא יספיקו, ואם עולה מהנתונים כי יש בעיה, העובדים יצפו כי ההנהלה תתייחס אליה גם במעשים.

 


חוקי המשחק משתנים! רוצה לקרוא עוד?

להורדת המאמר לחצו כאן

אודות הבלוג

AKT הינה חברת הייעוץ למשאבי אנוש הגדולה בישראל. החברה מונה כ-100 יועצים ואנשי מקצוע ופועלים בה הצוותים המובילים בתחומם. אנו משרתים למעלה מ-100 לקוחות, מהארגונים הגדולים במשק, הרואים באנשיהם את המשאב המשפיע ביותר על תוצאותיהם העסקיות. בבלוג זה נשתף בניסיון ובידע שצברנו במאות הפרויקטים שניהלנו לאורך השנים.

הירשמו לעדכונים באימייל

פוסטים אחרונים

פוסטים לפי נושאים